אז איך קוראים למקום בו אתה פוגש רק אנשים שאתה אוהב? מקום שדואג לחנך אותך, ולפתוח בפניך את הדלת לעולם של הזדמנויות חדשות וידע? מקום בו תומכים בך, מתעניינים בכנות בשלומך ורוצים רק בטובתך? מקום בו ההצלחה איננה נמדדת רק בהישגים אלא גם בבחירות אותם אתה עושה בחיים, המלמדות משהו על דרך החינוך המיוחדת בה דוגלים אנשי המקום? לטעמי ישנה רק הגדרה אחת העונה על כל השאלות – בית. לבית משפ' קונסרבטוריון קריית ים הגעתי כמעט במקרה.  ילדה בת 12 המבקשת להצטרף לבית מוסיקה שרק 3 שנים קודם לכן הוקם.  כשהצטרפתי למשפחה הזו לא ממש ידעתי מה מצפה לי, אבל הייתה סוג של הבטחה באוויר, הבטחה שאחווה משהו נפלא וחד פעמי שלא אזכה לקבל במקום אחר. הלימודים בקונסרבטוריון פתחו בפני אין ספור אפשרויות חדשות, זכיתי להכיר אנשים השונים כל כך אחד מן השני כמו שלל צבעי הקשת, אך מצליחים לגשר על הפערים ולדבר בשפת המוסיקה.  נסעתי וטיילתי ברחבי הארץ והעולם ונחשפתי לכל הדברים המדהימים שטומנת המוסיקה בחובה.  מרב חוויות ההתבגרות שלי קשורות במקום הזה ובמשפחת הקונסרבטוריון, שטיפחה כל ילד וגרמה לו להאמין שאם הוא באמת רוצה – שום דבר אינו יכול לעצור בעדו.    עברו 13 שנה מאז אותו היום בו התחלתי ללמוד בקונסרבטוריון קריית ים ובמבט לאחור אני מבינה שהבחירה במוסיקה כדרך חיים הייתה בלתי נמנעת. לשמחתי, גם זכיתי לכל העידוד והתמיכה האפשריים מצוות המורים ומוטי איינס בראשם.  אין תחושה טובה יותר מהתחושה שישנם אנשים הגאים בך ובהצלחותיך. היום, אחרי שסיימתי בהצלחה את לימודי האקדמיים - תואר ראשון באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, אני מתכוננת לנסיעת חיי.  נסיעה שאני מקווה ומאמינה שתסלול לי את הדרך לעולם המקצועי ולרמות הגבוהות ביותר של ביצוע ונגינה. התקבלתי לביה"ס Mannes בעיר ניו יורק לשם אני אגיע כדי להגשים חלום – ללמוד מהטובים ביותר את המקצוע בו אני כל כך אוהבת לעסוק. אז זה הזמן להכיר תודה, לכל האנשים שעמדו מאחוריי לאורך כל התקופה בה התפתחתי כמוסיקאית. למורה הראשון שלי למוסיקה – עמי נווה, למורה הראשון שלי לקלרנית- רן נחום,  ולמוטי, שמכיוון שהוא עושה כל כך הרבה אין שום כותרת מדוייקת לתפקיד החשוב אותו הוא נושא -  מנהל, מנצח וגם אבא לעת מצוא.  תודה גם לכל שאר חברי צוות קונסרבטוריון קריית ים, כולכם מייצגים את הלב והנשמה של המקום הזה שהוא מושא להערצה בכל מקום. תודה.